אני מאחל.ת

קהילה עיצוב קהילה

האם הנך חלק מקהילה? האם הקהילה מוגדרת באמצעות מנהגים, טקסים ואירועים? האם היא מוגדרת כחלק ממערך דתי-אמוני משותף? האם היא מוגדרת כפעילות חברתית? האם היא השכנים?

לאורך ההיסטוריה המתועשת של 150 השנים האחרונות, הִרבה עולם העיצוב לעסוק במהות המוצר ובדרכים לתעש אותו, אך בכך הוסט הצדה לב העניין: העובדה שהמוצרים נועדו לא.נשים. יחד עם זאת, היו כמה מעצבים ומעצבות שחרטו על דגלם את הדאגה לצרכים התרבותיים והפסיכולוגיים של יחידים וקבוצות במשבר. מעצבים כדוגמת הנרי דרייפוס, תומס מלדונדו ואחרים הניחו את היסודות לעיצוב חברתי – עיצוב שמשנה. בשנתיים האחרונות נוכחנו ביתר שאת בצורך בקהילה תומכת רגשית ופיזית ובתחושה של שייכות וזהות משותפת. עם זאת, ייתכן שיש צורך בבנייה והגדרה של קהילות חדשות ושונות מאלה שהכרנו. החוג לעיצוב תעשייתי במכללה האקדמית הדסה מבקש לבחון מחדש את ערך הקהילה באמצעות מנהג יפני המאפיין את חג הטנבטה (Tanabata) ובו התושבים כותבים משאלות על גבי פיסות נייר (tanzaku) הנתלות בתורן על עצי במבוק. הצופים מתבקשים לבחור כרטיס ולכתוב עליו מה היו מאחלים לעצמם, למדינתם או לעולם. את הכרטיס ניתן לקשור לעץ, ובכך לקחת חלק ביצירת קהילה עם משאלות משותפות.

 

גדעון דותן, פרופ' יונתן ונטורה, מיתר לובוצקי, נועם גולני, יעל אור-לי

המכללה האקדמית הדסה

המחלקה לעיצוב תעשייתי מכליל