׳ב' מוּביז׳ מדמיין מציאות אלטרנטיבית התוהה איך היה נראה הקולנוע הישראלי אם היה מאמץ את סגנון סרטי הבי מוּביז האמריקאיים. כרזות סרטי אימה, פנטזיה, מסתורין ומדע בדיוני בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הבטיחו סחורה תרבותית סנסציונית (שהסרטים עצמם היו רחוקים מלקיים) באמצעות ניצול חסר בושה של המכנה המשותף הנמוך ביותר – אלימות ומיניות. באמצעותם נוצרו סרטים קיימים ולא קיימים בו בזמן, כאלה שהדמיון של הצופה בונה בלי לצפות בהם בכלל, ובדיעבד קלעו היטב להלך הרוח העממי של תקופתם והפכו לאבן דרך משמעותית בתרבות הפופולרית האמריקאית. באמצעות קולאז' המשלב ארט אמריקאי עם נרטיבים מקומיים, ׳ב' מוביז׳ מציג קפסולת זמן המשקפת נושאים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים בולטים מהעשורים הראשונים לקום המדינה ושואל כיצד תפיסות עכשוויות משתקפות מבעד לסיפורים שייתכן שהיינו מספרים לעצמנו, לו סרטים אלה היו קיימים, כמובן.