שוד ושבר מתמקדת בממצאים ומוּמצאים – חפצים וסיפורם בדיאלוג שבין ארכיאולוגיה ועיצוב. עבור הארכיאולוג, חורבות הן נקודת מוצא מהותית המניבה ממצאים וידע רב להרכבת סיפור העבר. אולם הסיפור שניתן לספר טוב רק כמידת איכותם של הממצאים שהתגלו. העבר הוא סיפור שנבנה ומשתנה בחלוף הזמן ובהתאם לידע שנצבר עליו. ממצאים ארכיאולוגיים מסווגים לפי מידת שלמותם: תמים (אובייקט שלם), שלם (אובייקט סדוק שממנו אפשר לשער את השלם) ושבר (חלק שאינו מעיד בהכרח על השלם). לעתים הממצאים חלקיים – כמה מהם התבלו כליל, אחרים נאספו בתמימות ואחדים נשדדו. איכות הממצא נמדדת ביחס לידע שהוא מקנה. הארכיאולוג מחפש את החידוש שהשבר מספר על השלם הנסתר ממנו. במובנים אלה, גם הארכיאולוג וגם המעצב עוסקים באין ובניסיון לברר ולדייק אותו על בסיס ידע נצבר; הראשון צופה לעבר, ואילו השני מנסה לגלות כיצד מה שקיים עשוי להשתנות, להתחדד ולהתחדש. תערוכה זו עושה שימוש בפרקטיקות ארכיאולוגיות ומביטה בשברים ובשלמים דרך פריזמה עיצובית כדי לבחון את העבר בדמות חפץ חדש. התערוכה, העשויה שלושה פרקים, מציגה ממצאים מקוריים שהושאלו מרשות העתיקות לצד עבודות חדשות של אמנים ומעצבים, המגיבות לאופי העבודה ולמחשבה הארכיאולוגית, שביסודה היא מדעית, אולם למעשה היא מבוססת על השערות וניזונה מהן.השבר במובניו השונים הוא נקודת הפתיחה לעשייה העיצובית: השאלות שהוא מעורר, התשובות שהוא מספק ובעיקר טווח ההשערות שנע מתל חרסים לא שמישים ועד אוצר שלם ונחשק.
שחר קדם
מציגים:
אופיר הללי, דב גנשרוא, גיא מגידס, דוד שץ ורוני יחזקאל, חגי איל, יואב בלבן, טליה לובטון, יובל הראל, אולגה סטנדיוק, מיכל סימון, לביא זוהר, שלומי מרקוביץ, נעה ריץ', מיכה ישראלי, נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן, קרן קינברג, שיר סניור, רונה גלעדי-וואנו, שחר וואנו, רות פתיר, שאול כהן, תמרה אפרת
עיצוב תערוכה והפקה: שחר קדם ועמית פורטמן
תודות מיוחדות לאנשי רשות העתיקות:
רענן כסליו, מנהל פרויקט הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
ד"ר מיכאל סבן, מנהל תחום אוצרות המדינה
ד"ר ברק מוניקנדם, מנהל חפירה רחבת הכותל
זהבית שמול, עוזרת מינהלית מעבדות הר חוצבים
אירנה לידסקי-רזניקוב, ציירת בכירה
אדריאן גנור, רפאית בכירה וראש דסק רישוי