׳זימנא׳ (׳זמן׳ בארמית) מבקש למדוד זמן באמצעות סדרה מחזורית של הקפדה על הגבלות, הוראות, מחויבויות, ומשימות במהלך שנה אחת, באמצעות הצגת מצע עליו מושתתים חיי המעשה המורכבים והמדוקדקים של מי שחייהם סובבים סביב הפרקטיקה ההלכתית ביהדות. היצירה משטיחה באופן מכוון את הטעמים והסיבות מאחורי החובות, ומדגימה, למשל, כיצד ביום כיפור הימנעות משמיעת מוזיקה היא מתוקף איסור חמור מהתורה שמקורו בשביתה ממלאכה, בעוד שבימי ספירת העומר אותה פרקטיקה נהוגה אך ורק מכוח מנהג שהתפתח בתקופה מאוחרת. ׳זימנא׳ מתייחס לתאריכים אבסולוטיים ומציע חלוקה של ימות השנה על־פי ימים שעושים בהם כך או לא עושים בהם אחרת, ובכך, מציף הפרויקט שאלות בדבר מחויבות יומיומית, על מגבלותיה ועל תפארתה.
דוב אברמסון